פרסומים שנעשו ע"י ארגון למען בעלי חיים ביחס לוטרינר- אינם מהווים עבירת לשון הרע

בפני קובלנה פלילית בעבירה של פרסום לשון הרע.

ד"ר משה בושמיץ (להלן: הקובל) משמש מזה תקופה ארוכה כוטרינר עירוני של עיריית הוד השרון. הקובל הינו גם אחד מבעליה של חוות בי.אפ.סי בע"מ (להלן: החווה) הממוקמת במושב מזור ועוסקת בגידול קופים המיוצאים/נמכרים למטרות מחקר ו/או ניסויים, ומשמש כוטרינר החווה.

הנאשמת 1 הינה דוברת הנאשמת 2 (להלן: האגודה), המנהלת פעילות ציבורית-התנדבותית נגד ניסויים בבעלי חיים, והמוכרת ע"פ חוק צער בעלי חיים כ"ארגון למען בעלי חיים".

הקובלנה הוגשה בגין פרסומים שונים, המיוחסים לנאשמות, אודות החווה ופעילותו של הקובל בה, לרבות תנאי החזקתם של הקופים בחווה ועצם גידולם בחווה למטרות מחקר ו/או ניסויים, אליהם נשלחים הקופים מהחווה. כן נטען בפרסומים אודות ניגוד אינטרסים, בו מצוי הקובל - המשמש כוטרינר עירוני של עיריית הוד השרון מחד גיסא, ומנהל חווה העוסקת בגידול קופים ומסחר בהם למטרת רווח כספי, מאידך גיסא. הפרסומים מחו נגד המשך העסקתו של הקובל כוטרינר העירוני של הוד השרון וקראו לפיטוריו.

לטענת הקובל, הפרסומים נשוא הקובלנה פוגעים בו ומהווים עבירת לשון הרע, לפי סעיף 6 לחוק איסור לשון הרע, התשכ"ה - 1965 (להלן: החוק).

 על פי הנטען באישום הראשון, לקראת הבחירות המוניציפליות בהוד השרון בחודש 10/98, הפיצה האגודה בקרב התושבים עלון (ק/15), בו נכתבו כנגד הקובל דברים העולים כדי לשון הרע, ובין היתר כי הקופים בחווה מוחזקים בתנאים מחפירים כאשר הקובל אחראי לתנאי מחייתם, וכי כפי הנראה, את הקובל "העוסק גם בטיפול בבעלי חיים במסגרת קליניקה פרטית אשר ברשותו, מעניין רק הכסף".

על פי הנטען באישום השני, ביום 7.12.99 שלחו הנאשמות לראש עיריית הוד השרון מכתב (ק/13), בו דרשו מראש העירייה לפטר את הקובל מתפקידו כוטרינר העירוני, וזאת מכיוון שהקובל מצוי בניגוד אינטרסים כבעלים בחווה מחד גיסא, וכוטרינר עירוני, מאידך גיסא. הנאשמות זוכו מאישום זה בשלב טענת אין להשיב לאשמה.

על פי הנטען באישום השלישי, ביום 17.12.99 פרסמו הנאשמים במקומון "ירוק" מודעה (ק/16), בה נטען כנגד הקובל כי "ד"ר בושמיץ מצוי בניגוד אינטרסים" ו"ד"ר בושמיץ איננו ראוי לשמש בתפקידו". כן נטען כי "הקופים מוחזקים בחווה בתנאים קשים", וכי "הגישה לחווה חסומה ולא מותרת לפיקוח נאות".

על פי הנטען באישום הרביעי, ביום 24.12.99 פורסמה כתבה במקומון "ירוק" (ק/17), בה צוטטו דברי נאשמת 1 הטוענת כי "ד"ר בושמיץ מתייחס לקופים כאל ענף יצוא. הוא סוחר בקופים ומוכר אותם לחו"ל, שם עורכים בהם ניסויים אכזריים וקשים" וכן "ד"ר בושמיץ פועל בניגוד אינטרסים".

על פי הנטען באישום החמישי, ביום 24.12.99 ומדי יום ו' בחודשים ינואר-מרץ 2000, הופצו על ידי פעילים של האגודה עלונים (ק/18, ק/19) אשר הוכנו על ידי הנאשמות, בהם נאמר כי "ד"ר בושמיץ מצוי בניגוד אינטרסים בהיותו משמש הן כוטרינר של הוד השרון, המפקח על חוק צער בעלי חיים, והן כאחד מבעלי החווה" ו-"ד"ר בושמיץ סוחר בקופים ומוכר אותם למעבדות בהן נערכים ניסויים אכזריים וקשים".

על פי הנטען באישום הששי, ביום 7.7.00 פרסמו הנאשמות והפיצו דף מידע באמצעות האינטרנט (ק/37), בו נאמר, בין היתר: "על תנאי הגידול הקשים והאכזריים בחווה תוכלו לקרוא כאן, בכתבה אשר פורסמה בידיעות אחרונות בנובמבר 99'".

לטענת הקובל, הפרסומים דנן עולים כדי לשון הרע, שכן יש בהם להשפילו ולעשותו מטרה לשנאה (ס' 1(1) לחוק), לבזותו (סע' 1(2) לחוק) ולפגוע במשרתו של הקובל כוטרינר עירוני של עיריית הוד השרון (סע' 1(3) לחוק).

לטענת הנאשמות, הפרסומים דנן חוסים תחת הגנות "אמת הפרסום" ו"הבעת דעה בתום לב", לפי סעיפים 14 ו-15(4) לחוק איסור לשון הרע, כאשר עסקינן בנושא שיש לציבור עניין בו ולאוחז משרה ציבורית. אין בפרסומים נתונים עובדתיים חדשים, שכן נתונים אלו נלקחו ממקורות שהיו כבר בפני הציבור, ואליהם מפנים הפרסומים, כגון כתבה אשר התפרסמה על החווה ועל הקובל בעיתון ידיעות אחרונות ביום 26.11.99 בשם "מונקי ביזנס" (נ/2) וכתבה נוספת בשם "לול הקופים" (נ/22) שפורסמה בעיתון הארץ בנובמבר 97'. הפרסומים מתייחסים לנתונים העולים מבדיקתה וממצאיה של ד"ר תמר רון מרשות שמורות הטבע והגנים, אשר ערכה ביקור בחווה בפברואר 96', ונתונים מתוך ממצאיה הובאו בכתבות נ/2 ונ/22. כל העובדות והטענות הכלולות בפרסומים פורסמו בעבר לציבור, והאגודה השתמשה בהן בפעילותה הציבורית למען גיוס דעת הקהל לקידום האידיאולוגיה המנחה אותה. זאת ועוד, לטענת הסניגורים, העלאת הטענה בדבר ניגוד האינטרסים בו מצוי הקובל עקב הניגוד הערכי שבין תפקידו הציבורי ועיסוקיו הפרטיים אינה יכולה להחשב כלשון הרע והיא טענה לגיטימית שכיחה בשיח הציבורי הדמוקרטי.

כן טוענות הנאשמות כי לא התקיים בהתנהגותן היסוד הנפשי המיוחד של "כוונה לפגוע", הנדרש לגיבוש העבירה לפי סעיף 6 לחוק. יסוד זה פורש בע"פ 677/83 בורוכוב נ' יפת כמטרה לפגוע, ונקבע כי אין די בעצם חזות התוצאה הצפויה בסבירות גבוהה (הלכת הצפיות) כתחליף מטרה. לטענתן, לא הוכחה כלל ועיקר מטרה לפגוע בקובל, שאין לנאשמות כל הכרות מוקדמת או סכסוך עמו, אלא הוכח כי הנאשמות פעלו בתום לב במילוי השליחות הציבורית שנטלו על עצמן.

דיון  

על פי החוק, לא ניתן להרשיע בעבירה לפי סעיף 6, אלא אם הוכחו שלושה יסודות הקבועים בו, שהינם "פרסום", "לשון הרע", ב"כוונה לפגוע".

על פי סעיף 6 לחוק על הפרסום להגיע לשני בני אדם או יותר זולת הנפגע. הוכח, כי כל הפרסומים נשוא הקובלנה הגיעו דה-פקטו ליותר משני בני אדם זולת הקובל. כך, הפרסום באישום 1 הינו עלון אשר הופץ בקרב תושבי העיר הוד השרון (ראו עדותו של מר שרגא גרייזמן בעמוד 55 שורות 14-19), הפרסומים באישומים 3 ו-4 הינם מודעה וכתבה אשר פורסמו במקומון "ירוק" בעל תפוצה של כ- 20,000 איש, הפרסום באישום 5 הינו עלונים אשר נתלו ברחבי הוד השרון (עדותה של הגב' אמי זיו בעמוד 61 שורה 6), הפרסום באישום 6 הינו כתבה אשר פורסמה באינטרנט. אין מחלוקת, כי הנאשמות עומדות מאחורי הפרסומים נשוא הקובלנה (למעט הסתייגות ביחס לנוסח הציטוט מדברי הנאשמת 1 בק/17, כפי שיפורט להלן), וכי הפרסומים עונים להגדרת החוק לגבי " פרסום".

הגדרת "לשון הרע" מצויה בסעיף 1 לחוק, לפיה:

"לשון הרע הוא דבר שפרסומו עלול-